החלטה בתיק ת"ת 28249-06-12

בפני בקשתם של המבקשים כי אתיר להם להתגונן בפני תביעתו של המשיב, שהוגשה כנגדם כתובענה על סכום קצוב, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1404057126, על הסך של 49,999 ש"ח, וזאת בגין שירות משפטי שטען המשיב, שהינו עו"ד במקצועו, כי סיפק למבקשים.

ביום 26/12/2012 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקשים נחקרו על תצהיריהם.

בסיכומיו, הסכים המשיב למתן רשות להתגונן למבקשים, אך ביקש להתנותה בהפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט, וזאת לאור טענתו כי למבקשים קשיי נזילות ושיקים שמסרו חוללו בהעדר פרעון.

ההלכה בעניין זה היא כי: "... בית המשפט רשאי לתלות את מתן הרשות להתגונן בתנאי, שהנתבע יפקיד את סכום התביעה בבית המשפט, או שימציא ערובה. אך אם יורה כך, הרי נתבע חסר-אמצעים לא יוכל להתגונן, ורק נתבע שיש בידו למלא אחרי התנאי שהוטל יוכל להתגונן, ויזכה אולי, בסופו של דבר, גם במשפט גופו.

לכך הורו בתי המשפט, כי לא ישתמשו בכוח לתלות מתן רשות להתגונן בתנאי כזה. אלא, לכל היותר, באותם המקרים בהם היה "כמעט" בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט, היינו, כאשר "כמעט" רשאי היה לסרב לנתבע , ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (מתוך ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 689 - ההדגשה שלי - י.ב.).

אין זה מצב הדברים בענייננו.

המשיב אינו טוען כי כמעט רשאי הייתי לסרב לבקשתם של המבקשים, אלא שמצבם הכלכלי קשה ובשל כך יש לחייבם בערובה.

דא עקא שאין זו מטרתה של הערובה המוטלת על צד המבקש רשות להתגונן וקיימים לשם כך סעדים אחרים בסדר הדין האזרחי.

יצויין, כי טענתם הבסיסית של המבקשים, לפיה סוכם, בעל-פה, בניגוד למסמכים בכתב, כי שכה"ט המגיע למשיב ייקבע באופן גלובלי על 20,000 ש"ח, לא נסתרה בחקירתם הנגדית ולא התבררה, בשלב זה, כהגנת בדים.

ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי - י.ב.) .

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד יישקלו בתום הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.